חיפוש > תוצאות חיפוש > מבצע מרגו

במהלך תקופת המעצר היו מעפילים שנפטרו במחנות בקפריסין מבעיות בריאות, זקנה או בתנגשויות אלימות עם הבריטים.

הנפטרים נקברו בבית העלמין היהודי במרגו [Margo], לא רחוק מניקוסיה.

בית העלמין במרגו נבנה כחלק ממושבה יהודית שהוקמה בסוף המאה ה-19 אך ננטשה ב-1927.

ב-1969, על רקע האירועים לציון 20 שנה לסגירת מחנות המעצר בקפריסין, נשלחה משלחת לקפריסין כדי לחנוך שם כיכר לכבוד המעפילים היהודים. המשלחת עלתה לבית העלמין במרגו כדי לערוך שם אזכרה רשמית.

עם שוב המשלחת ארצה, דווח אחד מחבריה, אפרים גילן, איש פלמ"ח שפעל במחנות המעצר בקפריסין לממשלה על מצבו של בית העלמין במרגו ובקש להעלות את עצמות הנפטרים לישראל. הוא הצליח לשכנע את כל הגורמים הרלוונטיים והמבצע קבל חסות רשמית של ממשלת ישראל.

ביצוע המשימה הוטל על הרבנות הצבאית בראשות הרב גורן. במימון המבצע התחלקו ממשלת ישראל וועד מעפילי קפריסין.

גילן והרב גורן נסעו לקפריסין כדי להכין את המבצע ונעזרו שם בפרודרומוס כריסטקיס פאפאוסיליו, פוליטיקאי ואיש עסקים קפריסאי שעבד עם ה"הגנה" והג'וינט במחנות המעצר בקפריסין. פאפאוסיליו עזר להשיג את האישורים הדרושים.

עצמותיהם של 165 המעפילים מקפריסין הובאו לקבר ישראל בנובמבר 1970, בבית העלמין "שדה יהושע" (כפר סמיר) בחיפה. בטקס השתתפה גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל דאז, שכבר ב-1947, כשבקרה במחנות קפריסין מתוקף תפקידה בסוכנות היהודית, הכריזה שכל מעפילי קפריסין הם אזרחי ארץ ישראל וכל הקבורים במרגו שנפטרו ו/או נהרגו - הם קבורים על תנאי.

* שערי, דוד. גירוש קפריסין 1946-1949: ההעפלה, המחנות וחברת המעפילים. ירושלים: הוצאת הספריה הציונית, תשמ"א.